אזולאי ואח' נ' הודיה - מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה של המבקשים (להלן: "התובעים") לזימון שלושה עדים מטעמם, ללא תצהיר. העדים הם, רו"ח אורן דניאלי, רו"ח באגודת ברית פיקוח שביקר את מאזני המשיבה 1 (להלן: "הנתבעת") מנהל החשבונות של הנתבעת מר מאיר מולאי ומר גיורא נחשון, מנכ"ל וועד האגודה.

ייאמר כי ב"כ התובעים הביעה רצונה לזמן עדים אלה (ואחרים) ללא תצהיר, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 6.1.13 והוחלט כי היא תגיש בקשה בעניין זה בתוך 20 יום ולאחר שתינתן לצדדים אפשרות להשיב לבקשה, תינתן החלטה. בקשת התובעים בעניין זה הוגשה ביום 15.10.13, כלומר ללא ספק בחריגה ניכרת מן המועד שנקצב להגשת הבקשה בדיון ביום 6.1.13. היחידים שהגיבו לבקשה הם המשיבים 2-6 (להלן: "הנתבעים"), יחד עם זאת בדיון ביום 6.1.13, ב"כ הנתבעת לא התנגד לזימון מנהלי החשבונות וב"כ המשיבים 7 ו – 8 (להלן: "המדינה") הביעה התנגדותה.

הנתבעים מתנגדים נחרצות לזימון עדים אלה מטעמים דיוניים ומטעמים מהותיים. דיונית, טוענים הנתבעים, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר וכן כי בית המשפט קבע כי יוגשו תצהירי עדות ראשית ועל כן על פי תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), היה על התובעים להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר המסביר את הטעמים לאי הגשת התצהירים. לטענת הנתבעים, הבקשה שהוגשה איננה נתמכת בתצהיר כלשהו ואיננה כוללת הסבר מניח את הדעת לאי הגשת התצהירים על ידי התובעים.

לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי לגבי שני העדים הראשונים שמבקשים התובעים לזמן, אין מקום לזמנם כי לא יהיה בהם כדי להועיל לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת ולגבי העד השלישי, היה מקום לבקש לזמנו בעת הגשת התצהירים מטעם התובעים ומשהדבר לא נעשה, זימונו כעת יפגע בזכויותיהם הדיוניות, במיוחד לנוכח העובדה כי תוכן העדות הצפויה של עד זה לא פורט.

אתחיל ואומר כי צודקים הנתבעים כשמציינים כי התובעים אחרו להגיש בקשתם זו וחרגו בכך מן המועד שנקבע בהחלטת בית המשפט בעניין זה. כתוצאה מכך, תינתן החלטה זו, כחודש לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות והיעתרות לבקשה עלול ליצור חוסר הגינות דיונית כלפי הנתבעים.

עוד אציין כי צודקים הנתבעים אף בטענתם בנוגע לעצם הבקשה לזימון עדים ללא תצהירים. בית המשפט קבע לפני שנתיים, כי הצדדים יגישו ראיותיהם בתצהירים. ככל שהתובעים ביקשו לזמן עדים הקשורים בנתבעים וסברו כי עקב כך לא יוכלו להגיש תצהירים מטעמם, היה עליהם להגיש בקשתם הנוכחית בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם (בינואר 2012) ולנמק את הבקשה כקבוע בתקנות.

התובעים, אינם מסבירים מדוע לא הגישו תצהיר מטעם רוה"ח ומנהל החשבונות. בבקשתם מציינים התובעים אך ורק מדוע עדותם של עדים אלה יכולה לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת. גם אם כך הדבר וכפי שאפרט להלן הדבר מוטל בספק, אין בכך כדי להצדיק הגשת הבקשה לזימונם כעת וללא נימוקים לאי הגשת תצהיר שלהם.

גם לגופו של עניין, אין הצדקה לזימונם שכן לא ברור כיצד עדותם יכולה לסייע לתובעים. כדי להוכיח כי כרטיסי החו"ז של התובעים שגויים, הגיוני היה לצרף חוות דעת חשבונאית מטעם התובעים. מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי הקשר בין אי אישור מאזני האגודה (ככל שאלה אכן לא אושרו) לבין זכותם של התובעים לקבל את הסכומים אותם הם תובעים במסגרת התביעה, איננו מובן מאליו. כבר בדיון ביום 13.11.11, אמרה ב"כ התובעים כי אין לה הסבר מניח את הדעת לכך שבשנה שחלפה מאז הגשת התביעה לא הוגשה חוות דעת חשבונאית על ידי התובעים (ע' 5 ש' 17,18). בית המשפט אפשר הגשת חוות דעת כזו ביחד עם תצהירי התובעים, אולם חוות דעת לא הוגשה עד היום. ספק אם ניתן למלא חסר זה על ידי עדות של רוה"ח ומנהל החשבונות.

לגבי העד השלישי, מר גיורא נחשון, טוענים התובעים כי הוא סירב לתת עמדתו בתצהיר על אף פנייה שנעשתה אליו. יש לציין כי טענה כזו ראוי שתהיה מגובה בתצהיר. אולם גם אם אכן סירב מר נחשון לתת תצהיר, אין בכך כדי להצדיק הגשת הבקשה לזימונו ללא תצהיר כעת, מבלי לציין תמצית עדותו למעט אמירה כללית ביותר על היותו בקיא בהתנהלות מול הנתבעים ועל כך שלנוכח תפקידו הנוכחי יש לו מידע נוסף לגבי פועלם של הנתבעים.

כפי שהתובעים מציינים בבקשה, הסיבה העיקרית בגינה הם מבקשים לזמן את מר נחשון לעדות, איננה קשורה לתפקידו הנוכחי אלא ל"פועלו המקביל בעניין באותם השנים המפורטות בכתב התביעה", כש"העניין" הוא העובדות הנוגעות להתנהלות מול הנתבעים. על כן, כבר כשהגישו התובעים את תצהיריהם, ידעו או יכולים היו לדעת כי מר נחשון הוא עד רלוונטי מבחינתם והיה עליהם להגיש בקשה מתאימה בעניין זה כבר אז. בית המשפט אפשר לתובעים להגיש בקשה בעניין זה לאחר הדיון שהתקיים בינואר 2013, אולם אין הצדקה להגשת הבקשה חודשיים לפני מועד שמיעת הראיות.

טוענים התובעים כי הגישו את הבקשה באיחור משום שניסו להגיע להבנות עם הנתבעת באופן שייתר המשך ניהול ההליך ורק כשלא עלה הדבר בידם הגישו את הבקשה. ייתכן ואכן כך הדבר, אולם בהליך זה צדדים רבים ועל כן התובעים אינם יכולים להצדיק אי הגשת הבקשה במועד שנקבע, בטענה כי ניהלו מו"מ לפשרה עם צד אחד בלבד.

ראה בעניין זה ע"א 10687/07 אלמשרק בע"מ נ. חג'וג' שם בסעיף 17 לפסק הדין נקבע:

"....הנה כי כן, בעל-דין אשר אינו מקיים את החלטתו של בית המשפט בדבר תצהירי העדים מטעמו, לא יוכל להביא את הראיות ולהעיד את העדים בשלב ההוכחות אלא בהתקיים נסיבות כמפורט בסיפא לתקנה 168(ב) לתקנות ... בצד כל אלה על בית המשפט לבחון האם אי-ההיענות לבקשה להאריך את המועד להגשת התצהירים עלולה לגרום לעיוות דין, וכן עליו לשקול שיקולים "מערכתיים" הנוגעים לאופן ניהולם היעיל והסדיר של הליכים משפטיים "

בענייננו, התובעים אינם מבקשים לצרף תצהירים באיחור, אלא מבקשים לזמן עדים ללא תצהירים כלל וזאת שנתיים לאחר שהגישו תצהירים מטעמם, קרוב לשנה לאחר שהנתבעים והמדינה הגישו תצהירים מטעמם, חודשים ארוכים לאחר המועד שנקצב להם להגיש בקשה זו וחודשיים לפני תחילת שמיעת הראיות. כפי שהובהר לעיל, אינני סבורה כי ייגרם עיוות הדין אם לא יוזמנו העדים המבוקשים, לא ניתנו נימוקים טובים לאיחור הניכר בהגשת הבקשה והיעתרות לה איננה עולה בקנה אחד עם הגינות כלפי הצדדים האחרים להליך ועם ניהול יעיל שלו.

אשר על כן אני דוחה את בקשת התובעים ומחייבת אותם לשלם לנתבעים הוצאות בסכום של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מן המועד בו יקבלו החלטה זו.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: